דלג לתוכן
הרשמה

הכרויות לדתיים לשעבר: איך מוצאים מישהו שמבין את הדרך שעשית

איור: בחור בלי כיפה ובחורה בחצאית ארוכה יושבים משני צדי שולחן קטן בבית קפה פתוח ברחוב שקט בשעת שקיעה, עם שתי כוסות קפה, ומשוחחים בנחת

דתיים לשעבר, או דתל"שים, מחפשים לרוב בן או בת זוג שמבינים את הדרך מבפנים: מישהו שגדל בבית דתי, או לפחות מכיר אותו, ולא צריך הסבר למה שבת אצל ההורים היא עניין, או למה הקידוש עדיין חשוב לך. ההתאמה נמצאת כשמגדירים במדויק מה נשאר ומה לא: שבת, כשרות, חגים, חינוך הילדים והקשר עם המשפחה. ועוד דבר: רוב מי שגדלו דתיים ועזבו את ההגדרה לא הפכו לחילונים. במאמר: מי הם הדתיים לשעבר, מי מתאים להם, על מה כדאי לדבר מוקדם, ואיך מחפשים זוגיות בלי להסביר הכול מההתחלה.

בקצרה

  • "דתי לשעבר" הוא קשת רחבה. יש מי ששומר שבת חלקית, יש מי ששומר כשרות בבית, ויש מי שהתרחק לגמרי. כדאי לומר בדיוק איפה אתם.
  • רוב מי שעזבו את ההגדרה "דתי" מגדירים את עצמם היום מסורתיים, לא חילונים. זה משנה את מעגל ההתאמות.
  • חמישה נושאים למוקדם: שבת, כשרות בבית, חגים ובית כנסת, חינוך הילדים, והקשר עם ההורים.
  • מי מתאים? דתל"ש אחר, דתי לייט, מסורתי, ולפעמים גם חילוני מבית מסורתי. לא מגדירים מראש, בודקים.

מי הם הדתיים לשעבר

"דתל"ש" הוא קיצור של "דתי לשעבר", כינוי שהשתרש בעיקר לגבי מי שגדלו בבית דתי לאומי. מי שעזבו את העולם החרדי נקראים בדרך כלל "יוצאים בשאלה". המאמר הזה עוסק בעיקר בדתיים לשעבר מהציבור הדתי לאומי, אבל הרבה ממנו נכון לכולם.

זו לא קבוצה קטנה. לפי סקר של מכון Pew שנערך ב-2024 ופורסם במרץ 2025, כחמישית מהיהודים בישראל (22%) עברו מהגדרה דתית אחת לאחרת מאז הילדות. רק כשישה מכל עשרה שגדלו כדתיים עדיין מגדירים את עצמם דתיים. והנתון החשוב ביותר להכרויות: 9% מכלל היהודים בישראל גדלו כדתיים ועזבו את ההגדרה, ו-7% מהם עברו להגדרה "מסורתי". כלומר, רוב מי שהיו דתיים לא נעשו חילונים. הם מצאו את עצמם במקום שבאמצע.

בפועל, "דתל"ש" יכול להיות מי שהוריד את הכיפה אבל מניח תפילין, מי ששומרת כשרות בבית ולא בחוץ, מי שמגיע לבית הכנסת רק בחגים, או מי שעזב הכול ובונה דרך חדשה. התווית אחת, והאנשים שונים מאוד.

למה ההכרויות מורכבות דווקא כאן

1. אתם במקום שקשה להסביר

מי שגדל חילוני לא תמיד מבין למה ליל שבת אצל ההורים חשוב לכם, או למה אתם מרגישים לא בנוח לנסוע בשבת ליד הבית של המשפחה. מי שדתי עלול לראות בכם "מי שעזב". דתל"ש אחר, דתי לייט או מסורתי מבינים את זה בלי מילים, ולכן הרבה דתיים לשעבר מחפשים דווקא אותם.

2. הדרך עוד לא נגמרה

יש מי שעזב לפני עשר שנים ויודע בדיוק איפה הוא עומד, ויש מי שעדיין בתנועה, מתרחק או דווקא מתקרב. שניהם בסדר. אבל בזוגיות כדאי להגיד את זה, כי בית נבנה על הנקודה שבה שניכם נמצאים היום.

3. המשפחה

הורים דתיים רוצים בדרך כלל לבוא לבית שלכם ולאכול אצלכם. בן או בת זוג שמבינים את זה, ומוכנים למשל למטבח כשר, חוסכים הרבה מתח. וגם להפך: חשוב לדעת איך המשפחה שלכם תקבל בן או בת זוג מרקע אחר.

חמישה נושאים לדבר עליהם מוקדם

  1. שבת: מה אתם עושים בליל שבת? נוסעים? מדליקים נרות? עושים קידוש?
  2. כשרות: מטבח כשר בבית? אוכלים בחוץ רק במקומות כשרים, או לא מקפידים?
  3. חגים ובית כנסת: איך נראה אצלכם ראש השנה? יום כיפור? פסח?
  4. חינוך הילדים: ממלכתי, ממלכתי דתי, או משהו אחר? זו השאלה שהכי משפיעה על החיים, ועדיף לשמוע את התשובה לפני שמתקדמים.
  5. ההורים: כמה פעמים בחודש אצל המשפחה בשבת, ואיך זה ייראה כשיהיו ילדים?

אין תשובות נכונות. יש תשובות שמתאימות זו לזו, ויש פערים שכדאי לגלות לפני שנקשרים.

ההורים: מתי מספרים ומה מצפים

הרבה דתיים לשעבר דוחים את השיחה עם ההורים על בן או בת הזוג, מחשש לתגובה. בדרך כלל עדיף לא לחכות יותר מדי. הורים שמגלים בשלב מאוחר מרגישים שהסתירו מהם, ואז קשה יותר לבנות קשר טוב גם עם מי שבחרתם.

כמה דברים שעוזרים:

  • לספר על האדם, לא על ההגדרה. "הוא אדם טוב, מכבד, ואוהב להגיע לשבתות" אומר להורים יותר מ"הוא חילוני".
  • להכין את בן או בת הזוג. מה מקובל בבית ההורים בשבת, איך מתלבשים, מה לא כדאי להגיד ליד השולחן.
  • לתת זמן. הורים צריכים לפעמים כמה פגישות כדי להתרגל. הקשר ביניכם לא אמור להיות תלוי בתגובה הראשונה שלהם.

מי מתאים לדתל"ש?

אין תשובה אחת, אבל אלה הכיוונים הנפוצים:

  • דתל"ש אחר. מדברים את אותה שפה, וזה יתרון גדול. רק כדאי לבדוק שאתם באותו מקום היום, ולא רק שבאתם מאותו מקום.
  • דתי לייט. מי שמגדיר את עצמו "דתי לייט" נמצא הרבה פעמים קרוב מאוד, רק עם תווית אחרת. על ההגדרה הזאת כתבנו בהכרויות לדתיים לייט.
  • מסורתי. כאמור, רוב הדתיים לשעבר מגדירים את עצמם היום מסורתיים. על הקהל הזה יש לנו מדריך בהכרויות למסורתיים.
  • חילוני מבית מסורתי. יכול להתאים מאוד, אם יש כבוד הדדי למה שחשוב לכל צד.
  • דתי. קורה, ולפעמים מצליח. אבל צריך שיחה כנה מאוד על הבית ועל הילדים, ולא להניח שאחד מהצדדים "ישתנה".

כשאחד מכם דתי והשני דתל"ש

זה הזוג שהכי צריך לדבר מראש, ולא מפני שזה לא יכול לעבוד. פער בשמירת מצוות הוא לא רק עניין של השקפה. הוא עולה בכל ליל שבת, בכל ארוחה בחוץ ובכל החלטה על הילדים.

כמה שאלות שזוגות כאלה אומרים שהיו רוצים לשאול קודם:

  • איך ייראה הבית בשבת? האם בבית עצמו שומרים שבת, גם אם מי שאינו שומר יוצא ממנו?
  • מה עם המטבח? מטבח כשר בבית הוא פשרה נפוצה, שמאפשרת גם להורים הדתיים לאכול אצלכם.
  • מה הילדים יראו? ילדים רואים הורה אחד שמתפלל והורה אחד שלא. איך מסבירים את זה בכבוד לשני הצדדים?
  • מה קורה אם אחד משתנה? אנשים מתקרבים ומתרחקים לאורך החיים. מה ההסכמה ביניכם אם זה יקרה?

תשובה כנה עכשיו, גם כשהיא לא נוחה, טובה יותר מהסכמה שקטה שמתפרקת אחרי החתונה. זוגות רבים נעזרים כאן גם ברב שמכיר את שניהם, או ביועץ זוגי שמבין את העולם הדתי.

על מה לא כדאי להתנצל

הרבה דתיים לשעבר מגיעים לדייטים עם תחושה שהם צריכים להסביר את עצמם. לא צריך. "גדלתי בבית דתי, היום אני במקום אחר, והמסורת עדיין חשובה לי בדרכים מסוימות" זה משפט שלם. את הסיפור עצמו, למה ומתי, מספרים כשמרגישים בנוח, ולא בפגישה הראשונה.

וגם להפך: אם מי שמולכם שואל שאלות, זה לא תמיד שיפוט. לפעמים זה פשוט רצון להבין. תשובה רגועה ופתוחה עושה הרבה.

דייט ראשון: איפה ואיך

דתיים לשעבר יוצאים לדייטים בכל מקום, אבל כדאי לחשוב גם על מי שמולכם: אם הוא או היא עדיין שומרים כשרות או נגיעה, בית קפה כשר או מקום פתוח יחסכו אי-נעימות. רעיונות לפי אזור תמצאו במקומות לדייט ראשון, ושאלות לשלב שאחרי במדריך לדייט שני, שלישי ורביעי.

החתונה והבית

גם דתיים לשעבר שאינם שומרים מצוות מתחתנים בדרך כלל בחופה וקידושין כדת משה וישראל, הרבה פעמים בגלל המשפחה, ולא פעם גם מתוך רצון אמיתי. כדאי לבחור רב שמדבר לשני הצדדים, שיודע להסביר בלי להטיף, ושההורים מרגישים איתו בנוח.

ואחרי החתונה? הבית שתבנו לא חייב להיות העתק של בית ההורים, וגם לא ההפך ממנו. זוגות רבים מספרים שדווקא אחרי החתונה, ובעיקר כשנולדים ילדים, הם בונים לעצמם מסורת משלהם: קידוש בליל שבת, סדר פסח, הדלקת נרות חנוכה עם הילדים. מה שחשוב הוא ששניכם בוחרים את זה, יחד.

איך מחפשים ב-Gold-Date

Gold-Date נבנה לציבור הדתי והמסורתי לכל גווניו, וזה כולל מי שגדל בו והלך בדרך אחרת. כך מגדירים את עצמכם במדויק:

  • השקפה "דתי/ה לשעבר". זו אפשרות בשדה ההשקפה, לצד "דתי/ה לייט" ו"מסורתי/ת".
  • רקע הבית. בשדה נפרד אפשר לסמן מאיזה בית באתם, למשל "משפחה דתית לאומית". כך ברור גם מאיפה באתם וגם איפה אתם היום.
  • חיפוש לפי כמה השקפות. בחיפוש אפשר לבחור יותר מהשקפה אחת, למשל "דתי/ה לשעבר", "דתי/ה לייט" ו"מסורתי/ת" יחד.
  • שמירת נגיעה. בפרופיל עונים כן, לא או "לפעמים", ואפשר להגדיר שרק מי שהתשובה שלו תואמת לשלכם יוכל לפנות אליכם. עוד על סינון ההודעות.
  • חינוך הילדים. שדה בפרופיל, שחוסך את השאלה הכי קשה לדייט החמישי.

ההרשמה חינם. ואם התמונות שלכם הן עניין רגיש, למשל בגלל המשפחה, אפשר להפעיל טשטוש תמונות. הוא לא פעיל מראש, ואתם מחליטים למי לחשוף.

שאלות נפוצות על הכרויות לדתיים לשעבר

מה זה דתל"ש?

קיצור של "דתי לשעבר": מי שגדל בבית דתי, בדרך כלל דתי לאומי, ואינו מגדיר את עצמו היום דתי. יש דתל"שים ששומרים חלק מהמסורת, ויש שהתרחקו לגמרי.

עם מי כדאי לדתל"ש לצאת?

עם מי שנמצא קרוב אליו היום: דתל"ש אחר, דתי לייט, מסורתי או חילוני מבית מסורתי. יותר מההגדרה, חשוב לבדוק התאמה בשבת, בכשרות, בחגים ובחינוך הילדים.

האם רוב הדתיים לשעבר נעשים חילונים?

לא. לפי סקר של מכון Pew (2024), 9% מהיהודים בישראל גדלו כדתיים ועזבו את ההגדרה, ו-7% מהם מגדירים את עצמם היום מסורתיים.

איך מספרים בדייט שאני דתל"ש?

בפשטות, ובלי להתנצל: מאיזה בית באתם, איפה אתם היום ומה עדיין חשוב לכם. את הסיפור המלא אפשר לספר בהמשך, כשמרגישים בנוח.

אפשר לסמן "דתי לשעבר" ב-Gold-Date?

כן. "דתי/ה לשעבר" היא אפשרות בשדה ההשקפה, ובשדה "רקע הבית" אפשר לסמן מאיזה בית באתם. בחיפוש אפשר לבחור כמה השקפות יחד.

סיכום

דתיים לשעבר לא צריכים לבחור בין "להסתיר" לבין "להסביר הכול". מה שעובד הוא להגדיר את עצמכם במדויק, לדבר מוקדם על שבת, כשרות, חגים, ילדים והורים, ולחפש מי שנמצא קרוב אליכם היום. ובדרך כלל, הקרוב הזה הוא מישהו שמבין את הדרך שעשיתם, גם אם הוא קורא לעצמו בשם אחר.